תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי מבחינה בין מספר סוגי תביעות הראויות להתברר בהליך של סדר דין מקוצר.
סוג אחד של תביעות, היא זו שהמשותף לה שיש לתביעות אלה ראיות בכתב כגון: תביעה מכוח חוזה מפורש, תביעה מכוח התחייבות מפורשת, תביעה מכוח חוזה מכללא, תביעה מכוח התחייבות מכללא, תביעה לסילוק יד, תביעה לפינוי מושכר שאין חוג הגנת הדייר(נוסח משולב), התשל"ב-1972 חל עליו כלומר תביעה המתייחסת לשכירות בלתי מוגנת כהגדרתה.
המשותף לסוגי תביעות כאמור הינה הדרישה לקיומן של ראיות בכתב. יודגש, כי הראיה שבכתב הדרושה על פי תקנה זו, איננה חייבת להיות ראיה על מלוא עילת התביעה אלא די בכך שתהיה ראשית ראיה לכך. כלומר, אין צורך כי הראיה לכאורה תתמוך בכל רכיבי התביעה על כל פרטיה ודי למשל כי לתביעה יצורף מסמך שיאזכר את הסכום הנתבע.
סוג שני של תביעות, היא זו של תביעות של רשות מקומית התובעת כספים על פי דין כגון: תביעת רשות מרומית לתשלום ארנונה, תביעת רשות מקומית לתשלום היטל, צביעת רשות מקומית לתשלום אגרה, תביעת רשות מקומית לתשלום כדמי השתתפות. כך לדוגמא, על פי תקנה 202(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאית לתבוע רק רשות מקומית בסדר דין מקוצר ובמקרה והתובעת היא בעלת חוזה עם רשות מקומית - זכותה באה מההוראות שבהסכם בינה לבין הנתבע ואין היא בחזקת רשות מקומית.
לאחר שתובע הגיש את תביעתו בהליך של סדר דין מקוצר, על הנתבע להגיש בקשת רשות להתגונן בפני התביעה. אציין, כי כאשר ההליך מתנהל בסדר דין מקוצר, אין הנתבע רשאי להתגונן בדרך רגילה ועליו לקבל רשות להתגונן מבית המשפט, שכן, מטרתו של הליך זה הוא למנוע דיון בלתי נחוץ בתביעה וזאת במקרים כאשר לנתבע אין כל הגנה בפני התביעה שהוגשה נגדו.
כאשר נתבע מגיע למסקנה כי התביעה איננה ראויה להתברר בפסים של סדר דין מקוצר עליו לפעול במספר דרכים:
האחת, הגשת בקשה למחיקה על הסף, בלא שתוגש על ידו בקשת רשות להתגונן. זוהי דרך מסוכנת שכן, אם לא תוגש על ידו בקשת רשות להתגונן ובקשתו למחיקה על הסף תידחה - יינתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה.
השניה, הגשת בקשה למחיקה על הסף וכן בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן - אם בקשתו למחיקה תידחה.
השלישית, ולדעתי היא הבטוחה ביותר - הגשת בקשת רשות להתגונן וביחד עימה הגשת בקשה למחיקה על הסף ומחיקת כותרת התביעה. יודגש, כי העברת התביעה לפסים של תביעה רגילה, לא תימנע מן הנתבע להכין ולהגיש כתב הגנה.
יתירה מזאת, טענה רצינית בדבר אי היותה של התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, תביא את התובע, במקרים מסויימים, לכך שיאות ליתן רשות להתגונן ובכך השיג הנתבע את מטרתו.
סוג אחד של תביעות, היא זו שהמשותף לה שיש לתביעות אלה ראיות בכתב כגון: תביעה מכוח חוזה מפורש, תביעה מכוח התחייבות מפורשת, תביעה מכוח חוזה מכללא, תביעה מכוח התחייבות מכללא, תביעה לסילוק יד, תביעה לפינוי מושכר שאין חוג הגנת הדייר(נוסח משולב), התשל"ב-1972 חל עליו כלומר תביעה המתייחסת לשכירות בלתי מוגנת כהגדרתה.
המשותף לסוגי תביעות כאמור הינה הדרישה לקיומן של ראיות בכתב. יודגש, כי הראיה שבכתב הדרושה על פי תקנה זו, איננה חייבת להיות ראיה על מלוא עילת התביעה אלא די בכך שתהיה ראשית ראיה לכך. כלומר, אין צורך כי הראיה לכאורה תתמוך בכל רכיבי התביעה על כל פרטיה ודי למשל כי לתביעה יצורף מסמך שיאזכר את הסכום הנתבע.
סוג שני של תביעות, היא זו של תביעות של רשות מקומית התובעת כספים על פי דין כגון: תביעת רשות מרומית לתשלום ארנונה, תביעת רשות מקומית לתשלום היטל, צביעת רשות מקומית לתשלום אגרה, תביעת רשות מקומית לתשלום כדמי השתתפות. כך לדוגמא, על פי תקנה 202(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאית לתבוע רק רשות מקומית בסדר דין מקוצר ובמקרה והתובעת היא בעלת חוזה עם רשות מקומית - זכותה באה מההוראות שבהסכם בינה לבין הנתבע ואין היא בחזקת רשות מקומית.
לאחר שתובע הגיש את תביעתו בהליך של סדר דין מקוצר, על הנתבע להגיש בקשת רשות להתגונן בפני התביעה. אציין, כי כאשר ההליך מתנהל בסדר דין מקוצר, אין הנתבע רשאי להתגונן בדרך רגילה ועליו לקבל רשות להתגונן מבית המשפט, שכן, מטרתו של הליך זה הוא למנוע דיון בלתי נחוץ בתביעה וזאת במקרים כאשר לנתבע אין כל הגנה בפני התביעה שהוגשה נגדו.
כאשר נתבע מגיע למסקנה כי התביעה איננה ראויה להתברר בפסים של סדר דין מקוצר עליו לפעול במספר דרכים:
האחת, הגשת בקשה למחיקה על הסף, בלא שתוגש על ידו בקשת רשות להתגונן. זוהי דרך מסוכנת שכן, אם לא תוגש על ידו בקשת רשות להתגונן ובקשתו למחיקה על הסף תידחה - יינתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה.
השניה, הגשת בקשה למחיקה על הסף וכן בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן - אם בקשתו למחיקה תידחה.
השלישית, ולדעתי היא הבטוחה ביותר - הגשת בקשת רשות להתגונן וביחד עימה הגשת בקשה למחיקה על הסף ומחיקת כותרת התביעה. יודגש, כי העברת התביעה לפסים של תביעה רגילה, לא תימנע מן הנתבע להכין ולהגיש כתב הגנה.
יתירה מזאת, טענה רצינית בדבר אי היותה של התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, תביא את התובע, במקרים מסויימים, לכך שיאות ליתן רשות להתגונן ובכך השיג הנתבע את מטרתו.
המשרד ממוקם ברח' ז'בוטינסקי 155, בית נח, קומה 1, בנין בית משפט לענייני משפחה ברמת-גן.
המשרד עוסק בשני תחומים עיקריים: משפחה והוצאה לפועל/שטרות.
עו"ד שלומי נרקיס הינו מגשר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס מייצגים בכל הערכאות המשפטיות, החל מבית המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון לרבות בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס, הוציאו תחת ידם ספרים רבים בתחום דיני המשפחה, בנקאות, מקרקעין ומשפט פלילי.
באתר האינטרנט תוכל/י למצוא, מאמרים רבים בתחום המשפחה והבנקאות/שטרות פרי עיטם של עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס.
אתר אינטרנט: http://www.shlomi-narkis.co.il
המשרד עוסק בשני תחומים עיקריים: משפחה והוצאה לפועל/שטרות.
עו"ד שלומי נרקיס הינו מגשר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס מייצגים בכל הערכאות המשפטיות, החל מבית המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון לרבות בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס, הוציאו תחת ידם ספרים רבים בתחום דיני המשפחה, בנקאות, מקרקעין ומשפט פלילי.
באתר האינטרנט תוכל/י למצוא, מאמרים רבים בתחום המשפחה והבנקאות/שטרות פרי עיטם של עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס.
אתר אינטרנט: http://www.shlomi-narkis.co.il